פוסט זה הוא גרסה מתורגמת של כתבה זו שפורסמה במגזין vox. הכתבה תורגמה על ידי חבר הקהילה הישראלית יאיר קבקוביץ'. רוצים לדעת מה זה בעצם אלטרואיזם אפקטיבי? קראו את המבוא שלנו
מסתמן שהדרך הכי יעילה מבחינת עלות-תועלת לעזור לחיות בחוות תעשייתיות היא קמפיינים ממוקדי ספקים, ולא ממוקדי צרכנים.
חיות בחוות תעשייתיות מקבלות יחס מזעזע. התנאים בהם הן מוחזקות מפריעים לציבור, כשהוא בכלל מצליח להיחשף אליהם. עובדה זו גרמה לכך שבחלק מהמדינות בארצות הברית, תחת לחץ כבד שהפעילה תעשיית החקלאות, חוקקו חוקים אשר אוסרים שחרור סרטוני תיעוד מבין כותלי החוות התעשייתיות על ידי אקטיביסטים או חושפי שחיתויות בתוך החוות עצמן.
במקביל, אנחנו מגלים עוד ועוד על ההשפעות הגרועות שיש לאכילת בשר. חקלאות חיות צורכת המון משאבים ומקדמת באופן משמעותי את שינוי האקלים. במתחמים הקטנים של החוות התעשייתיות, חיות נעשות חולות כל הזמן. מסיבה זו החיות מקבלות באופן עקבי אנטיביוטיקה, מה שבתורו מחזק את העמידות לאנטיביוטיקה של חיידקים.
פעילים תומכי חיות עוסקים בבעיות הללו כבר תקופה. אחת הבעיות המרכזיות שעומדת בפני אותם פעילים קשורה לאתגר בסיסי - איך משכנעים עוד ועוד אנשים להפוך לטבעונים? בעשור האחרון הם ביצעו המון מחקרים על מנת לבחון אילו שיטות עובדות, ומהן הסיבות והדרכים שדרכן אנשים נהיים טבעונים.
מחקרים בחנו את האפקט של טכניקות שכנוע שונות - חלוקת עלונים, פרסומות מקוונות, חקירות סמויות של חוות והפגנות. לרוב, הממצאים שעלו מהמחקרים הללו הראו שלאף אחת מהטכניקות הללו לא היה אפקט משמעותי - לעיתים עקב מגבלות של המחקר ולעיתים כי התוצאות הסופיות של המחקרים נראו קטנות ובלתי ניתנות למדידה (אם בכלל היה שינוי כלשהו מלכתחילה).
התוצאות הללו והמשמעות שלהן נמצאות במחלוקת גדולה בקרב קהילת תומכי החיות. אי ההסכמה לגביהן משקפת את האתגר הניצב בפני הקהילה הזו במשימתה לשכנע את שאר העולם לוותר על אכילת בשר. היא גם עומדת בניגוד ברור להצלחה החוזרת ונשנית בסוג ספציפי של פעולות המבוצעות בידי תומכי חיות - הרצת קמפיין לחץ כנגד ארגונים.
למשל, בעזרת קמפיינים כאלו, פעילים הצליחו לשכנע חברות כמו סטארבקס וג'נרל מילס לקנות את הביצים שלהן מחוות ללא כלובים. כל זאת בעזרת שילוב של משא ומתן מאחורי הקלעים ומחאות.
מחקרים לגבי הדרך האפקטיבית ביותר לשנות את דעתם של אנשים ממשיכים להתבצע, אך כשמסתכלים על הראיות שנאספו עד כה ומעמידים את הקמפיינים שפועלים כנגד חברות אל מול מאמצי השכנוע הממוקדים באנשים פרטיים, מסתמן כי אותם קמפיינים הם הדרך העדיפה לגרום לשינוי בתעשיית המזון.
קשה מאוד לשכנע אנשים להפוך לטבעונים
סיבה אחת לכך שקשה במיוחד לשכנע אנשים להיות טבעונים היא שזה קשה לשכנע אנשים, נקודה. קמפיינים לשינוי הצבעה בקרב קולות מתנדנדים לא עובדים. חשיפת אנשים לעובדות חדשות שמאתגרות את הנחות היסוד שלהם שלהם לא עובדת. אם כך, אולי זה לא כל כך מפתיע שקשה לשכנע אנשים להפסיק לאכול בשר.
למרות זאת, חוקרי חיות עדיין מופתעים מעד כמה זה קשה.
דרך פופולרית להפיץ את העובדות על המתרחש בחוות התעשייתיות היא חלוקת פליירים - לתת לעוברי אורח עלונים שמתארים את התנאים בחוות הללו, ולבקש מהם להעמיק בסוגיה. במהלך 2015 חולקו יותר משני מיליון עלונים על ידי קבוצות אקטיביסטיות כדוגמת Vegan Outreach, Mercy for animals ו-Compassionate Action for Animals.
בחמשת השנים האחרונות הייתה עלייה בכמות המחקרים שבוחנים האם חלוקת עלונים משנה את דעתם של אנשים. ארגון בשם Animal Charity Evaluators ביצע ניתוח מעמיק (מטא-אנליזה) והגיע למסקנה שהתשובה לכך היא לא.
מדובר היה בשינוי עמדה מבחינת הארגון, שכן ניתוח מוקדם יותר, שהתבסס על פרשנויות אופטימיות יותר של מחקרים מוגבלים, הצביע על כך שחלוקת עלונים דווקא כן מצליחה לשנות את דעתם של אנשים.
עם זאת, ככל שהגיעו עוד תוצאות, הסתבר כי אין ראיות לכך שחלוקת עלונים משכנעת אנשים לאכול פחות בשר (ואפילו יש מעט ראיות המצביעות לכך שחלוקת עלונים גורמת לאנשים לאכול יותר בשר).
ומה לגבי פרסום סרטונים? בהתחלה, אקטיביסטים ראו תוצאות מבטיחות. הוערך כי צפייה בסרטוני וידאו, במיוחד כאלו שצולמו מתוך החוות התעשייתיות, הפחיתו את צריכת הבשר במעט. פרסום סרטונים הוא זול וקל להגיע דרכו לתפוצה רחבה, ולכן על אף שההשפעה הייתה מועטה, היה נראה היה שווה להשקיע באסטרטגיה הזו.
אבל זה היה לפני שמפרסמים בכל העולם גילו שפייסבוק שיחקה עם המספרים של הצפיות בפרסומות וידאו, והעלתה אותם באופן משמעותי ללא כל ביסוס במשך שנים. חלק מאותן תוצאות מבטיחות התבססו על כך שהנתונים שפייסבוק דיווחה היו אמינים, אך כעת יש ראיות לכך שהמספרים הללו נופחו בטווח שנע בין 150 לבין 900 אחוזים!
וזו לא הבעיה היחידה עם המחקר: למרות שהיה קל יחסית להשיג נתונים מפייסבוק לגבי מידת החשיפה של הפרסומות (אף על פי שחלק מאותם נתונים היו כנראה שגויים), תמיד היה קשה לייצר הערכה אמינה לגבי הקשר בין החשיפה לפרסומות לבין ירידה בצריכה, והערכות למידת ההצלחה של הפרסומות היו מאוד מעורפלות.
ארגון אחד, Mercy for Animals, מבקש מאנשים להצהיר על כך שהם יהיו טבעוניים. אבל גם כאו, לא ברור האם אנשים שמצהירים על כך באמת הופכים לטבעונים, ואם הם כן הופכים לטבעונים אז כמה זמן הם מתמידים בכך. לכן מאוד קשה להעריך את מידת העלות-תועלת של פרסומות וידאו.
מחקר של תחומים מורכבים עם מידת השפעה נמוכה קשה מסיבות סטטיסטיות
במובנים מסוימים, התמונה שמצטיירת היא אפילו יותר עגומה. Humane League Labs ,מחלקת המחקר של the Humane League, טוענת שיש מספר בעיות מתודולוגיות קשות שמאתגרות מחקר איכותי בתחומי קידום מדיניות לטובת בעלי חיים.
קודם כל, מידת ההשפעה היא נמוכה. קל יחסית לעצב מחקר שמזהה שינוי משמעותי בקרב אנשים רבים. אבל הרבה יותר קשה לעצב אחד שיזהה שינוי נדיר שמופיע אצל מספר נמוך של אנשים. רוב האנשים לא משנים את ההתנהגות שלהם בגלל עלון. אולי אדם אחד מתוך מאה אנשים, אולי מתוך אלף. על מנת למדוד באופן מדויק השפעה קטנה, יש צורך לאסוף סט נתונים ענק, מה שהופך את המחקר להרבה יותר יקר. אם אין בידך מאגר נתונים גדול מספיק, המחקר עלול להעלות תוצאות שקריות, ולעיתים אף הופכיות לאפקט האמיתי המתרחש.
יש גם דאגות לגבי אילו נתונים צריך למדוד. הרבה מחקרים העוסקים בקידום מדיניות למען בעלי חיים מדווחים על הקשיים בהשגת מידע אמין מאנשים לגבי שינויים בתזונה שלהם. ג'ו אנדרסון, מנהלת המחקר ב-Faunalytics, אחד מהארגונים המשמעותיים בתחום חקר מדיניות לטובת בעלי חיים, טוענת ש"זה ממש קשה למדוד שינויים בדיאטה בעזרת דיווח עצמי".
קושי נוסף הוא הטיית הריצוי החברתי - אנשים נותנים את התשובה שהם חושבים שהחוקר או החוקרת רוצים לשמוע. כ-60 אחוז מהאמריקאים שטוענים שהם צמחוניים בסקרים, מדווחים גם שהם אכלו בשר ב-24 השעות האחרונות. חוקרים בארגונים נוספים אשר עוסקים במחקר קידום מדיניות לטובת בעלי חיים ציינו כי הבעיה הזו היא אחד מהקשיים הגדולים בהם הם נתקלים במחקרים שלהם.
עד שיצליחו למצוא דרך למדוד שינויים אמיתיים בתזונה, במקום התבססות על דיווח עצמי, לא ניתן להיות בטוחים במסקנות של המחקרים הללו. The Humane League Labs בוחנת דרכים אחרות למדידת הנתון הזה, כשאחת השיטות הנבחנות כוללת בדיקה בחנויות מזון על מנת למדוד שינויים בקניית הבשר.
עלונים ופרסומות הם במובנים מסוימים קלים יותר לביצוע מחקר מאשר שיטות אחרות לקידום מדיניות. הם מקודמים למספר אנשים מצומצם. אפשר לנסות לעקוב אחר אותם אנשים. יש לנו את האפשרות לכלול קבוצת בקרה.
מדידת האפקט של מחאות היא הרבה יותר מסובכת. מקדמי מדיניות בחנו תנועות מחאה אחרות, כמו הקמפיין למען נישואים מאותו המין או תנועת מסיבת התה, וניסו להבין האם קיימים לקחים מוצלחים שניתן ללמוד מתנועות הללו.
אז מה כן עובד? שאלנו את ג'ו אנדרסון מ-Faunalytics והיא אמרה "אין תשובה אמיתית". הארגון שלה בוחן דרכים חדשות למחקר שלו, והם מנסים התערבויות יותר מקיפות שבתקווה יהיו בעלות השפעה גדולה יותר וקלות יותר למדידה. שאלנו את טוני אדלברג מ-Animal Charity Evaluators את אותה שאלה. היא סירבה לענות, בטענה ש"אנו זקוקים למחקר נוסף".
התוצאות הללו ניתנות לפרשנות, ולכולם יש את הפרשנות שלהם
נתונים לא מעודדים, כמו אלו שנמצאו בתוצאות המחקרים שהזכרנו, פותחים צוהר להסברים שונים. הסבר אחד שנשמע מצד אקטיביסטים הוא שההשפעות אכן קיימות, אבל המחקרים לא התבצעו בזהירות מספקת. אם היינו מתקנים את הבעיות המתודולוגיות הקיימות בדיווח עצמי ומשיגים מספיק נתונים, ההשפעות היו מתחילות להופיע. מהפרספקטיבה הזו - נראה שהמחקר בתחום פשוט לא טוב מספיק.
פרשנות שניה, שאנדרסון פרשה בפנינו, היא שאנשים הופכים לטבעוניים כשהמון תנאים שונים מתקיימים במקביל. הם צריכים להיות אכפתיים לגבי בעלי חיים, ללמוד על הצדדים החיוביים של טבעונות, לקבל עצות לגבי מתכונים ואסטרטגיות שיאפשרו להם לעבור לטבעונות באופן בריא וקל והם צריכים תמיכה חברתית ועידוד על מנת להמשיך להישאר טבעוניים. להתמקד רק באחד מהתנאים הללו כנראה פשוט לא יצליח ליצור שינוי.
פרשנות שלישית ששמענו היא שהמחקר הוא בבסיסו נכון, ומקדמי מדיניות לטובת בעלי חיים צריכים לקבל את המסקנות שלו, קשוחות ככל שיהיו: מספר אנשים מועט מוכנים להפחית צריכת מזון מן החי. רוב האנשים פשוט לא יבצעו את השינוי הזה, והם לא ניתנים לשכנוע. אם זה נכון, אז התנועה למען בעלי החיים צריכה להשקיע את המשאבים שלה בלחימה עבור שינוי פוליטי ובפיתוח אלטרנטיבות צמחוניות לבשר.
"דבר אחד שאנחנו שמים אליו לב לאחרונה", אומרת אדלברג מ-Animal Charity Evaluators, "הוא שארגונים המקדמים מדיניות לטובת בעלי חיים משקיעים את מרבית המשאבים שלהם בשינוי תזונה ובנסיונות לשכנע אנשים פרטיים להפוך לטבעוניים, כשאין הרבה ראיות לכך שזה עובד".
"כל המחקר שנאסף על ידי Faunalytics מראה כי לא רק ששינוי לבבות ומחשבות הוא תהליך איטי, ייתכן שיש לו גבול עליון", כך כתבה בשנה שעברה צ'י גרין ב-Faunalytics, בקריאה ל"התמקדות בלחצים על תאגידים וממשלות כדי לייצר השפעה ארוכת טווח, ברת אכיפה לטובת החיות".
למה התמקדות בתאגידים היא כנראה הדרך הנכונה קדימה
התמונה עבור קמפיינים ממוקדי תאגידים היא בהחלט יותר אופטימית.
ארגונים כמו The Humane League הם בעלי שיעור הצלחה גבוה ביותר בהשגת הבטחות מחברות מולן הן ממקדות קמפיינים לרווחת בעלי חיים. למשל, הם יכולים לדרוש מרשת מסעדות שתדאג שהביצים שהיא משתמשת בהן תגיע מחוות שאינן שמות בכלוב את התרנגולות שלהם, ואף להשלים את המאמץ עם מחאות ולחץ ציבורי במידת הצורך. הקמפיין נמשך כמספר חודשים, והמנכ"ל של The Humane League אמר לפני מספר שנים שכמעט תמיד הוא משיג תוצאות במסגרת הזמן הזו.
ארגון The Open Philanthropy Project תיאר את סדרת הניצחונות הללו כ"סיפור הצלחה גדול ולא רגיל המתאר שינוי חד, רחב היקף שהתרחש בעקבות קידום מדיניות". לרוב, מן הסתם, ההישגים המתקבלים קשורים לשינוי מדיניות עתידי, ונדרש מעקב שוטף על מנת לוודא כי השינוי אכן מתרחש.
חלק מההישגים המתקבלים בשיטה הזאת, כדוגמת קמפיינים לשחרור התרנגולות מהכלובים, מעוררים מחלוקת. פעילים לא מצליחים להגיע לידי הסכמה על מידת השיפור בתנאים של החיות בעקבות כך. אבל עדיין, סדרת הניצחונות הזאת עומדת בניגוד ברור לנתונים העולים מהמחקרים שהתבצעו על שאר הפעילויות עד כה.
הדרך הכי טובה בשביל אדם פרטי להפחית את גודל תעשיית המזון מן החי היא להפחית את צריכת הבשר שלו. אבל אם כבר עשית את זה וחיפשת דרך לעשות יותר, יהיה לך קשה באופן מפתיע לשכנע אחרים, עד כדי כך שעדיף שהמשאבים יושקעו ברפורמות גדולות יותר.
לאלו המקדמים מדיניות למען בעלי חיים יש רגשות מעורבים לגבי הקביעה הזו. עם זאת, בסופו של דבר, כפי שאנדרסון אמרה לנו "אנחנו רוצים לעזור למספר המקסימלי של חיות, בין אם זה באופן ישיר או לא", וזה מחייב הסתכלות מעמיקה ובדיקה של מה שעובד, מה שלא עובד ומה שאנו עדיין לא יודעים.
רוצים לעבוד ישירות על הבעיה של רווחת בעלי חיים? בלוח המשרות שלנו תוכלו למצוא משרות אפקטיביות בתחום!