נכתב ע"י חבר קהילת אלטרואיזם אפקטיבי ישראל נדב ברנדס ב-11 לדצמבר 2019.
כאשר מדובר בבחירת תחומי עשייה בפילוסופיה של האלטרואיזם האפקטיבי, ישנה חשיבה גבוהה לניטרליות. ולמרות זאת, עדיין קיימת מידה מסוימת של אי-בהירות בהגדרת המושג "נייטרליות בבחירת תחומי עשייה", וכן הבדלים באופן בו אנשים שונים בקהילה משתמשים בו.
למעשה, אפילו המושג "תחום עשייה" (cause area) נתון לפרשנות, ומוגדר בצורה שונה על ידי אנשים שונים. בעוד שחלק מהאנשים שמים מתייחסים בעיקר למוטבים של העשייה האלטרואיסטית ומשתמשים במונח לתיאור קבוצת המוטבים שהפעילות שלנו באה לסייע להם, כגון עניי העולם, בעלי חיים, או הדורות הבאים, אחרים מדגישים יותר את אופי העשייה ומתייחסים לדרך ספציפית כלשהי להשפיע על העולם לטובה, כמו למשל חלוקת כסף בכפרים עניים, התפלת מים, או תעמולה למען זכויות בעלי חיים. עם זאת, הגדרת המושג תחום עשייה אינו הכרחי להבנת המושג של ניטרליות בבחירת תחומי עשייה, ואין חשיבות רבה לאופן המדויק שבו אנחנו מבדילים בין תחומי עשייה שונים. המרכז לאלטרואיזם אפקטיבי (Center for Effective Altruism) מציעים להפריד את המושג של נייטרליות בבחירת תחומי עשייה, ולהבחין בין ארבע משמעויות שונות [1].
1) אובייקטיביות בבחירת תחומי עשייה (cause impartiality)
המשמעות הראשונה והחשובה ביותר היא המשמעות של אובייקטיביות. בהקשר הזה, אובייקטיביות היא בחירת תחומי עשייה אך ורק על סמך הערכה אובייקטיבית של ההשפעה שלהם, ללא השפעה של ההעדפות וההטיות המוקדמות שלנו.
החשיבות של אובייקטיביות למעשה נובעת ישירות מהרצון שלנו כאלטרואיסטים אפקטיביים, שהוא למקסם את ההשפעה שלנו. בשל האפשרות להבדלים משמעותיים באפקטיביות של תחומי עשייה שונים, יש חשיבות לבחירה שלהם על סמך שיקולים ענייניים של אפקטיביות וטיב הראיות התומכות בהם, תוך ניסיון לנטרל שיקולים לא ענייניים הנובעים מדעות קדומות לא מבוססות.
השאיפה לבחירה של תחומי עשייה ללא העדפות מוקדמות היא מאפיין די ייחודי של אלטרואיזם אפקטיבי בהשוואה לתנועות אחרות, וכן בהשוואה לרוב האנשים הפרטיים. הנטייה הטבעית של רוב האנשים אינה לבצע הערכת אפקטיביות אובייקטיבית של מטרות ותחומים שונים, אלא, על פי רוב, ללכת עם מה שמרגיש להם הכי טוב או עם מה שהכי מושך את תשומת הלב שלהם (למשל בעיות שזוכות להרבה יחס מהסביבה החברתית הקרובה או חשיפה תקשורתית רחבה).
ניתן לשאול האם חוסר השפעה מוחלט של העדפות מוקדמות והטיות אישיות הוא בכלל אפשרי, או שמא מדובר באידיאל שאינו ניתן למימוש בהיותנו בני אדם. הנקודה החשובה היא שכמו ברוב הדברים, מדובר ברצף ולא בחלוקה דיכוטומית של "אובייקטיבי" לעומת "לא אובייקטיבי". גם אם האידיאל של אובייקטיביות מוחלטת אינו אפשרי, עדיין ניתן להשתפר באופן משמעותי ולצמצם את ההשפעות של הטיות לא ענייניות בבחירת תחומי עשייה.
חשוב מכך - יש ביכולתנו לעודד ולטפח תרבות ונורמות חברתיות ששמות דגש על הערכים הללו. התרבות האינטלקטואלית של קהילת אלטרואיזם אפקטיבי מעודדת פתיחות, חשיבה ביקורתית, שקיפות וביקורת הדדית, ובכך מאפשרת לנו כקהילה להגיע לסטנדרט אובייקטיביות גבוה יותר ממה שהיינו מסוגלים בכוחות עצמנו כאנשים פרטיים.
בנוסף, ניתן לשאול האם היינו רוצים בכלל, אילו זה היה אפשרי, להיות חסרי פניות לחלוטין, או האם ישנם מקרים בהם מידה מסוימת של סובייקטיביות במערך השיקולים שלנו היא מצב רצוי. בהחלט ייתכנו שיקולים לגיטימיים לבחור בתחום עשייה שמוערך, באופן אובייקטיבי, כפחות אפקטיבי. למשל, כאשר אנחנו שוקלים עשייה ישירה (בהתנדבות או עבודה), אז בהחלט ישנה חשיבות לכישורים והנטיות האישיות שלנו, וכן לשאלה עד כמה אנחנו מסוגלים להרגיש מחוברים באופן יומיומי לתחום שאנחנו שוקלים לפעול בו. אך מצד שני, צריך להזהר ממצב בו שיקולים אישיים שונים הופכים עבורנו לתירוץ להתחמקות מהשוואה אובייקטיבית של תחומי עשייה שונים במטרה להצדיק בדיעבד את ההעדפות המוקדמות שלנו. בכל מקרה, חשוב לנו להדגיש שמטרת הפוסט הזה אינה לבקר אף אחד על הבחירות האישיות שלו. מטרת הדיון היא לשכנע בערך של חשיבה נקייה והסתמכות על ראיות וממצאים אמפיריים בבואנו להשוות בין תחומי עשייה.
עד כאן על המשמעות העיקרית הגלומה ברעיון של ניטרליות בבחירת תחומי עשייה - בואו נמשיך למשמעות הבאה.
2) אגנוסטיות לגבי תחומי עשייה (cause agnosticism)
משמעות נוספת שלעתים מיוחסת למושג היא אגנוסטיות, כלומר מצב בו אנחנו לא בטוחים כיצד לתעדף תחומי עשייה שונים. אם אנחנו מקבלים את ערך האובייקטיביות שהזכרנו מקודם, אז ראוי שאת תהליך בחירת תחומי העשייה, לפני שאספנו ראיות, נתחיל עם מידה בריאה של אגנוסטיות. אך האם נסיים את התהליך ללא הכרעה ברורה או נגיע להחלטה שאנחנו מרגישים שלמים איתה - זו כבר שאלה נפרדת,
וצפוי שנקודת הסיום תראה אחרת עבור אנשים שונים.
בניגוד לאובייקטיביות, שהיא מאפיין בולט המקובל כמעט על כל חברי אלטרואיזם אפקטיבי, הדעות לגבי אגנוסטיות - האם היא רצויה ובאיזו מידה - הרבה יותר חלוקות. סיבה טובה להישאר אגנוסטיים (לפחות במידה מסוימת) היא צניעות אפיסטמית (epistemic modesty), מונח שבא לתאר הכרה במגבלה שלנו להגיע לודאות מוחלטת בתפישות שלנו על העולם, בדגש על סוגיות אתיות מופשטות שאינן ניתנות לבחינה אמפירית.
אם אנחנו יודעים שישנם אנשים אחרים עם הבנה וידע טובים לפחות כמו שלנו בסוגיה שאנחנו שוקלים, שבכל זאת הגיעו למסקנות ודעות שונות מאיתנו - זוהי סיבה טובה לשמור על מידה מסוימת של אגנוסטיות מתוך צניעות.
מצד שני, העובדה שישנם הבדלים מאוד משמעותיים במידת האפקטיביות של התערבויות שונות מהווה שיקול חזק נגד אגנוסטיות מוגזמת. כשם שלא ראוי להפגין ביטחון רב מדי בדעות שלנו, כך גם לא נכון לתת משקל נמוך מדי לידע המצוי ברשותנו.
3) אי-התכנסות בתחומי עשייה (cause divergence)
המשמעות השלישית היא לקיחת החלטה לפעול למען מספר תחומי עשייה שונים (בין אם כאנשים פרטיים או כקהילה). זהו גם מאפיין בולט של קהילת אלטרואיזם אפקטיבי, אבל באופן אחר מאשר אובייקטיביות בבחירת תחומי עשייה, שכן אי-התכנסות נחשבת לרוב כהחלטה פרקטית יותר מאשר ערך בפני עצמו.
אי-התכנסות והתמקדות במספר רב של תחומי עשייה בקהילה היא מצב טבעי כאשר אנשים שונים מתחילים עם דעות ותפישות שונות. אך לאחר שנאספות ראיות וחברי הקהילה מנהלים שיח ודיאלוג, ניתן לצפות למידה מסוימת של התכנסות, שיכולה לנבוע מסיבות טובות (אנשים נעשים מודעים יותר לראיות בעל משקל מכריע) או מסיבות רעות (חשיבת עדר).
האם עלינו לשאוף לאי-התכנסות בתחומי עשייה? אגנוסטיות לגבי תחומי עשייה, כאשר היא קיימת, יכולה להיות סיבה טובה להעדיף עשייה מגוונת (ולפיכך גם צניעות אפיסטמית יכולה להיות מוטיבציה לאי-התכנסות). מהעבר השני, אפשר לטעון שההבדלים המשמעותיים בין תחומי העשייה מהווים שיקול בעד התכנסות.
שיקול נוסף לאי-התכנסות הוא "חוק התפוקה השולית הפוחתת", שהיא תופעה בולטת במספר רב של מערכות כלכליות, שניתן לצפות לה גם בעשייה אלטרואיסטית. על פי ה"חוק", ככל שנשקיע יותר משאבים לצורך מטרה כלשהי, כך הערך שנפיק מכל יחידה נוספת של משאבים צפוי לפחות בהדרגה.
כאשר להשקעה ראשונית בתחום עשייה חדש צפויות תשואות גבוהות יותר מהשקעה נוספת בתחום שכבר השקענו בו משאבים, כך גדל הסיכוי שנבחר באסטרטגיה המקדמת מספר רב של תחומים שונים במקביל. כמובן שלא מדובר בחוק טבע התקף בכל המערכות, ובמקרים מסוימים התפוקה השולית עשויה דווקא לעלות.
4) בחירת תחומי עשייה כלליים (cause generality)
משמעות רביעית ואחרונה של נייטרליות בבחירת תחומי עשייה היא עשיה שמשרתת מספר רב של מטרות ותחומים שונים בעת ובעונה אחת, שהיא מאפיין בולט למדי של קהילת אלטרואיזם אפקטיבי. מספר רב של ארגוני EA, כגון המרכז לאלטרואיזם אפקטיבי ו-80000 hours, עוסקים בעשייה כללית. ארגונים כאלה לעתים קרויים מטא-ארגונים (meta organizations).
השיקולים בעד ונגד תחומי עשייה כלליים דומים לשיקולים עבור אי-התכנסות. בנוסף, תחומי עשייה כלליים עשויים, לפחות בתיאוריה, להתברר כאפקטיביים יותר באופן אובייקטיבי (במידה ומצליחים לשערך את סך התרומה שלהם לכלל המטרות השונות שהם מקדמים). כמו כן תחומים כלליים לעתים מאפשרים גמישות רבה יותר במעבר בין תחומי עשייה שונים, שהיא יכולת חשובה במידה ואנחנו אגנוסטיים במידה מסוימת, או כאשר אנחנו צופים שההערכות הנוכחיות שלנו עשויות להשתנות בעתיד.
סיכום ומסקנות
המושג נייטרליות בבחירת תחומי עשייה, או באנגלית Cause Neutrality, הוא מושג שעשוי להיות מורכב ממשמעויות שונות. אלטרואיסטים אפקטיביים עשויים לייחס אליו ארבע משמעויות שונות:
1) אובייקטיביות בבחירת תחומי עשייה (cause impartiality)
2) אגנוסטיות לגבי תחומי עשייה (cause agnosticism)
3) אי-התכנסות בתחומי עשייה (cause divergence)
4) בחירת תחומי עשייה כלליים (cause generality)
המשמעות הראשונה, אובייקטיביות, היא המשמעות השכיחה והחשובה ביותר, והיא מהווה מאפיין מובהק של אלטרואיזם אפקטיבי. הסיבה העיקרית לכך היא שאובייקטיביות בבחירת תחומי עשייה עשויה להוביל אותנו לאמץ ניטרליות גם באחת או יותר משלוש המשמעויות האחרות (אך לא בהכרח).
הפוסט התבסס ברובו על הרצאה של Stefan Schubert באירוע EA Global שהתקיים בלונדון ב-2017 [2].
מקורות: