תרגום של סלע נבו, ראש אלטרואיזם אפקטיבי ישראל, למאמר Introduction to Effective Altruism.
רבים מאיתנו רוצים לשפר את העולם סביבנו. אנחנו רואים סבל, אי-צדק והרג, ואנו מונעים לעשות משהו בנידון. אבל להבין מהו ה'משהו' הזה, ועל אחת כמה וכמה לממש אותו, זו סוגיה מורכבת. קל להתייאש מגודל האתגר.
אלטרואיזם אפקטיבי הוא תגובה לאתגר הזה. זהו תחום מחקר המשתמש בראיות באיכות גבוהה וניתוח אנליטי זהיר על מנת לנתח כיצד ניתן לעזור לאחרים באופן המירבי. זוהי גם קהילה של אנשים שלוקחים את התשובות לשאלה הזו ברצינות, על ידי ריכוז המאמצים שלהם בפתרונות המבטיחים ביותר לבעיות הדחופות והחשובות ביותר בעולם.
הזדמנות יוצאת דופן לעזור
ההיסטוריה מכילה דוגמאות רבות של אנשים שהייתה להם השפעה חיובית עצומה על העולם:
נורמן בורלוג פיתח זני חיטה עמידים למחלות, ועזר לייצר את 'המהפכה הירוקה'. מיוחסים לו הצלתם של מאות מיליוני חיים.
סטניסלב פטרוב מנע מלחמה גרעינית פשוט על ידי שמירה על קור רוח ומוכנות לסרב לפקודות.
גרייס אלדרלינג, פרל קנדריק, ולוני גורדון עבדו במהלך המשבר הכלכלי של 1929 על מנת לפתח חיסון שמנע מאז מיליוני מקרי מוות.
אירנה סנדלר ופול רוססבגינה סיכנו את חייהם על מנת להציל אלפי אנשים מרצחי עם.
אירנה סנדלר
האנשים הללו עלולים להיתפס כגיבורים רחוקים שהיו יוצאי דופן באומץ שלהם, ביכולות שלהם, או פשוט היו במקום הנכון בזמן הנכון. אבל לאנשים רבים יש את האפשרות לייצר השפעה חיובית אדירה על העולם, אם הם מקבלים החלטות בקפידה.
זו עובדה מדהימה שקשה להעריך במלואה. דמייני כי יום אחד את רואה בניין בוער ובתוכו ילד צעיר. את רצה לתוך הלהבות, אוספת את הילד, וסוחבת אותו לבטחה. את תהיי גיבורה. עכשיו דמייני שזה קורה לך כל שנתיים - היית מצילה עשרות חיים במהלך חייך. זה נשמע כמו עולם מוזר.
אך ראיות מעידות כי זה העולם שאנשים רבים חיים בו. אם את מרוויחה את השכר הממוצע בישראל, ותורמת 10% מההכנסה שלך ל-Against Malaria Foundation, סביר שתצילי את חייהם של עשרות אנשים במהלך חייך.
למעשה, מסתבר שהעולם מוזר עוד יותר. תרומות כספיות אינן הדרך היחידה לעזור: לאנשים רבים יש הזדמנויות לאימפקט גדול עוד יותר מאשר תרומה לעמותות הנלחמות בעוני עולמי. כיצד? ראשית, אנשים מוכשרים רבים יכולים להשפיע יותר באמצעות עבודה ישירה על בעיות חשובות מאשר באמצעות תרומות. שנית, תחומי עשייה אחרים עשויים להיות אפילו חשובים יותר מעוני ובריאות עולמית, כפי שנדון בהמשך.
נסיונות רבים לעשות טוב נכשלים, אך הטובים ביותר מוצלחים באופן יוצא מן הכלל
ברוב תחומי החיים, אנחנו מבינים שזה חשוב לבסס את ההחלטות שלנו על ראיות וניתוח במקום ניחושים ותחושות בטן. כשאת קונה טלפון נייד, את תקראי חוות דעת של לקוחות באינטרנט כדי לקבל את העסקה הטובה ביותר. בוודאי שלא תקני מכשיר שעולה פי אלף יותר מאשר דגם זהה.
אך אנו לא תמיד כל כך בעלי אבחנה כשאנחנו עובדים על בעיות עולמיות.
בטבלה, שמקורה בחיבור מאת ד"ר טובי אורד, רואים את מספר שנות חיי בריאות (שנמדדות ב-DALYs) שניתן להציל באמצעות תרומה של 1,000 דולר לחמש התערבויות ספציפיות על מנת להפחית התפשטות של HIV ואיידס.
את ההתערבות הראשונה, טיפול כירורגי, לא ניתן בכלל לראות בקנה המידה הזה, מכיוון שיש לה השפעה כל כך קטנה ביחס להתערבויות האחרות. והאסטרטגיה הטובה ביותר, חינוך של קבוצות סיכון, מוערכת להיות פי 1,400 טובה יותר. (זה אפשרי שההערכות האלה לא מדויקות, או שהן לא מכילות את כל האפקטים הרלוונטיים. אבל נשמע סביר שגם בהינתן אי-דיוקים כאלה ואחרים, עדיין יהיה פער גדול בין האפקטיביות של ההתערבויות הללו).
אנחנו חושדים שההבדל באפקטיביות של התערבויות הוא גדול באופן דומה גם בתחומים שאינם בריאות עולמית, על אף שאין לנו נתונים ברורים באותה מידה בתחומי עשייה אחרים. למה אנחנו חושבים כך? בין השאר מכיוון שלרוב הפרויקטים (בתחומים רבים שבהם יש לנו נתונים) נראה שאין השפעה חיובית משמעותית. בנוסף, ובנימה אופטימית יותר, מכיוון שנראה שיש התערבויות שיש להן השפעה עצומה. אבל מבלי לדעת על אילו מומחים ניתן לסמוך, או על אילו כלים לסמוך במחקר שלנו, זה מאוד קשה להבדיל ביניהן.
אילו התערבויות הן בעלות ההשפעה הגדולה ביותר היא עדיין שאלה חשובה שנשארה לא פתורה. השוואה בין דרכים שונות לעזור היא בעיה קשה, הן בפן הרגשי והן בפן המעשי. עם זאת, ההשוואות הללו הן חיוניות כדי להבטיח שאנחנו עוזרים לאחרים כמיטב יכולתנו.
חשוב לעבוד על הבעיות הנכונות
התקשורת נוטה להתמקד באייטמים שליליים.
אבל במובנים רבים, העולם משתפר. מאמצים ממוקדים לשפר את העולם כבר השיגו הצלחות אדירות. בואו נבחן מספר דוגמאות. מספר האנשים שחיים מתחת לקו העוני של הבנק העולמי קטן ביותר מפי 2 מאז 1990. במלחמה הקרה אלפי נשקים גרעינים כוונו אל מעבר לאוקיינוס האטלנטי, אבל שרדנו ללא שיגור גרעיני אחד. במהלך מאות השנים האחרונות, הוצאנו את העבדות אל מחוץ לחוק, הפחתנו דרמטית את הדיכוי של נשים, ובמדינות רבות התקדמנו משמעותית בהבטחת הזכויות והקבלה של אנשים הומוסקסואלים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים ועוד.
עם זאת, נותרו בעיות רבות. כ-800 מיליון אנשים חיים על פחות משני דולר ביום. לשינוי אקלים וטכנולוגיות מהפכניות חדשות יש את הפוטנציאל להשפיע לרעה על מיליארדי אנשים בעתיד. מיליארדי חיות, שייתכן מאוד שחייהן הם בעלי חשיבות מוסרית, עוברות חיים קצרים ומלאי סבל בחוות תעשייתיות. יש כל כך הרבה בעיות, שחשוב לחשוב בזהירות אילו מהן כדאי לתעדף.
תחום העשייה שתבחרו לעסוק בו הוא בעל השפעה עצומה על כמות התרומה שתוכלו לייצר. אם תבחרו תחום שבו לא ניתן לעזור להרבה מאוד אנשים, או שפשוט אין דרכים טובות לפתור את הבעיות הרלוונטיות, אתם תגבילו בצורה משמעותית את כמות האימפקט שיכולה להיות לכם.
לעומת זאת, אם תבחרו תחום עם פוטנציאל גדול ופתרונות מוכחים, יכול להיות לכם אימפקט עצום. לדוגמה, נראה שכמה מאמצים להפחתה של סבל של בעלי חיים הם אפקטיביים באופן אדיר. על ידי חשיבה זהירה והתנהלות אסטרטגית, קבוצה קטנה של קמפיינרים - עם תקציב מוגבל - עזרו לשפר את תנאי החיים של מאות מיליוני תרנגולות שסבלו בחוות תעשייתיות בארה"ב.
לאנשים רבים יש מוטיבציה לעשות טוב, אבל הם כבר בוחרים תחום עשייה מראש עוד לפני שהם מבצעים מחקר. יש לכך הרבה סיבות, כמו ניסיון אישי עם הבעיה, או חבר שכבר מגייס כסף לארגון ספציפי.
הבעיה היא שאם נבחר תחום עשייה רק בגלל שהוא במקרה בולט לנו, אנחנו עלולים לפספס את הבעיות החשובות ביותר של זמננו. בהינתן שלרוב ההתערבויות יש השפעה נמוכה, סביר למדי שנתמקד במשהו שאינו מאוד משמעותי אם לא נבחר בקפידה. אבל המצב עלול להיות גרוע עוד יותר: סוגיות שבולטות לנו קרוב לוודאי שהן גם בולטות לאחרים, ולכן סביר שיהיו אנשים רבים שעובדים על אותן הסוגיות. זה אומר שלמאמצים שלנו עלולים להיות אפילו פחות השפעה. המשמעות של זה היא שאנחנו יכולים לתרום יותר אם נשקול בקפידה תחומי עשייה רבים, במקום לעצור בתחום הראשון שאנחנו נמשכים אליו.
בכך שאנחנו נשארים פתוחים לעיסוק בתחומים שונים, אנחנו מאפשרים לעצמנו לשנות מסלול לתחום שבו אנחנו יכולים לעשות את האימפקט הגדול ביותר, מבלי להגביל את עצמנו בשלב מוקדם מדי.
תחומי עשייה מבטיחים
אם כן, איך נוכל להסיק באילו תחומים כדאי להתמקד? חוקרים מצאו את מסגרת העבודה הבאה כמועילה. עבודה על תחום עשייה היא בעלת השפעה גדולה במידה שבה התחום הוא:
בעל סדר גודל גדול (משפיע על הרבה אנשים, במידה רבה)
מוזנח מאוד (מעט אנשים אחרים עובדים על טיפול בבעיה)
פתיר מאוד (משאבים נוספים יעזרו בטיפול בבעיה)
על בסיס ההגיון הזה, יש מספר תחומי עשייה שנראה סביר במיוחד שיהיו בעלי השפעה גבוהה.
המסקנות הבאות הן לא חקוקות בסלע. הן פשוט מייצגות את הניחושים הטובים ביותר לגבי איפה יכולה להיות לנו הכי הרבה השפעה, בהינתן הראיות הזמינות לנו כרגע. כשעדויות נוספות יתגלו שמרמזות לכך שתחומים אחרים הם מבטיחים יותר, כדאי שנשקול לעבוד עליהם במקום. ראוי גם לזכור שאם אדם הוא בעל מוטיבציה לבחור במטרה טובה ולא המטרה הטובה ביותר, ההשפעה שלו עדיין יכולה להיות גדולה בהרבה מהאלטרנטיבה (לא לבחור באף מטרה, למשל).
בהמשך, נדבר על שלושה תחומים מרכזיים. נתחיל בתחום האינטואיטיבי יותר של סיוע לעוני עולמי, אז נעבור לעסוק בעבודה על סיוע לבעלי חיים. ולבסוף, נבחן את התחום הפחות אינטואיטיבי, אך אולי בעל ההשפעה הגדולה ביותר, של שיפור העתיד הרחוק.
מאבק בעוני קיצוני
מחלות הקשורות לעוני קיצוני, כמו מלריה ותולעים טפיליות, הורגות מיליוני אנשים כל שנה. בנוסף, תזונה לקויה במדינות מתפתחות יכולה להוביל לפגיעה קוגנטיבית, מומים מולדים ובעיות התפתחותיות.
ניתן למנוע או להפחית חלק נכבד מהסבל הזה. רשתות נגד מלריה עולות כשני דולר לרשת. GiveWell, ארגון שמודד עמותות באופן עצמאי ואובייקטיבי, מעריך שהן מפחיתות באופן משמעותי שיעורי מלריה. אפילו העברה פשוטה של כסף לאנשים שהם מאוד עניים זו דרך יחסית יעילה לעזור לאנשים.
שיפור הבריאות של אנשים לא רק מונע את הסבל הישיר הקשור בחולי ומוות, הוא גם מאפשר לאנשים להשתתף באופן מלא יותר במסגרות חינוך ועבודה. כתוצאה, הם מרוויחים יותר כסף, ויש להם הזדמנויות רבות יותר בשלבים מאוחרים יותר בחייהם.
סבל של בעלי חיים
המצאת החקלאות המתועשת גרמה לכך שבכל שנה, מיליארדי בעלי חיים מוחזקים בחוות תעשייתיות וחיים תנאים אכזריים. חייהם של רובם יסתיימו בטרם עת כשהם נשחטים לייצור מזון. תומכי רווחת בעלי חיים טוענים שזה יחסית זול להפחית את הביקוש לבשר מעובד, או לחוקק חוקים שמשפרים את רווחתם של חיות חקלאיות. בגלל המספרים הענקיים של החיות המעורבות, התקדמות בסוגיה הזו יכולה למנוע כמות גדולה מאוד של סבל.
במיוחד בהינתן גודל הבעיה, רווחת בעלי חיים נראה כמו תחום עשייה שמוזנח באופן קיצוני. רק כ-3% מהמימון הפילנתרופי בארה"ב מוקדש לסביבה ולבעלי חיים, בעוד ש-97% מהתרומות מופנות לסיוע לבני אדם. למעשה, אפילו מתוך המימון שמוקדש לרווחת בעלי חיים, רק בערך 1% מוכוון לחיות בחוות חקלאיות, וזאת למרות הסבל הקיצוני שהן חוות.
שיפור העתיד הרחוק
לרובנו אכפת לא רק מהדור הזה, אלא גם משימור כדור הארץ לדורות הבאים. בגלל שהעתיד כה עצום, מספר האנשים שיכולים להתקיים בעתיד הוא כנראה גדול בהרבה ממספר האנשים החיים כיום. זה אומר שעלול להיות חשוב מאוד לוודא שהחיים על פני כדור הארץ ימשיכו, ושלאנשים בעתיד יהיו חיים טובים. כמובן, הרעיון הזה לא מאוד אינטואיטיבי: אנחנו לא חושבים על הנינים שלנו לעיתים קרובות, ובטח שלא על הנינים שלהם. אבל בדיוק כמו שחשוב לא להתעלם מהמצוקה הנובעת מעוני עולמי רק כי הוא מתרחש בארצות זרות, כך גם חשוב לא להתעלם מדורות עתידיים רק כי הם פחות נראים לעין כיום.
באופן מצער, ישנן דרכים רבות שבהן אנחנו עלולים לאבד עתיד ארוך טווח חיובי מאוד. שינוי אקלים ומלחמה גרעינית הם איומים מוכרים להישרדות ארוכת הטווח של המין האנושי. חוקרים רבים מאמינים שסיכונים הנובעים מטכנולוגיות מהפכניות, כמו בינה מלאכותית מתקדמת ופתוגנים סינתטיים, עלולים להיות אפילו יותר מדאיגים. כמובן, קשה להיות בטוחים לגבי איך בדיוק טכנולוגיות כאלו יתפתחו, או מה האפקט שיהיה להן. ובכל זאת, עושה רושם שלטכנולוגיות הללו יש את הפוטנציאל לעצב באופן רדיקלי את מהלך ההתקדמות של המאות הבאות. בגלל סדר הגודל העצום של העתיד הרחוק, נראה סביר שלעבודה על תחום זה תהיה השפעה אפילו גדולה יותר מאשר שני תחומי העשייה הקודמים.
למרות כל זה, סכנות קיומיות הנובעות מטכנולוגיות חדשות הן תחום מוזנח באופן מפתיע - ישנם רק עשרות אנשים שעובדים על סכנות מבינה מלאכותית או פתוגנים ברחבי העולם. משפחות בארה"ב מוציאות בערך 2% מהתקציב שלהן על ביטוח אישי, בממוצע. אם היינו מוציאים אחוז בר השוואה מהמשאבים הגלובליים לטיפול בסכנות לציוויליזציה, מיליוני אנשים היו עובדים על הבעיות הללו, עם תקציב של טריליוני דולרים בשנה. אבל במקום זאת, אנו מוציאים רק שבריר קטנטן מהכמות הזו, אף על פי שהסיכונים הללו עלולים להפוך להיות משמעותיים כבר בעשורים הקרובים. אם חשוב לנו להתגונן מפני תרחישים נדירים - אך נוראיים - באופן אישי, כפי שכיסוי הביטוח שלנו מרמז, צריך להיות חשוב לנו גם להתגונן מפני תרחישיים נוראיים כקבוצה. הרי תרחיש נוראי קולקטיבי, כמו היכחדות אנושית, הוא נורא לכולם גם באופן אישי. מהסיבה הזו, נראה שזה נבון שהציוויליזציה שלנו תשקיע יותר זמן וכסף במיטיגציה (הפחתה) של סכנות קיומיות (ניתן למצוא פרטים נוספים כאן).
תחומים נוספים
ישנם תחומים מבטיחים רבים שאמנם אינם במרכז העיסוק של קהילת האלטרואיזם האפקטיבי כרגע, אך הם מועמדים סבירים להשפעה גדולה. למשל:
שיפורים בממסד המדעי, כגון יותר שקיפות ושחזור תוצאות של מחקרים וניסויים
מחקר בנושאים של בריאות נפשית והפרעות נוירולוגיות, בפרט דיכאון וחרדה, ושיפור גישה לטיפול במדינות מתפתחות
רגולציה על טבק
מניעת תאונות דרכים
רפורמה משפטית בארה"ב
רפורמה בהגירה בינלאומית ומדיניות סחר
כמובן, סביר שפספסנו כמה תחומי עשייה מאוד חשובים. לכן דרך אחת לייצר השפעה עצומה יכולה להיות למצוא הזדמנות לעשיית טוב שהיא בעלת השפעה פוטנציאלית עצומה, אבל שכל השאר התעלמו ממנה. מסיבה זו, מחקר תעדוף תחומי עשייה הוא תחום עשייה מרכזי נוסף.
מה זה אומר עבורכם?
הערה של אלטרואיזם אפקטיבי ישראל: החלקים הבאים במאמר המתורגם מכוונים לאנשים מכל העולם - ולכן רלוונטים גם עבורכם - אבל במסגרת הקהילה הישראלית יש לנו אפשרויות נוספות לעזרה שאנחנו יכולים להציע לכם. בסוף של כל חלק, נוסיף קישורים מיוחדים עבורכם:
באיזו קריירה לבחור?
רובנו עובדים חלק משמעותי מחיינו - בממוצע מעל 80,000 שעות. הזמן הזה הוא משאב עצום שניתן להשתמש בו על מנת להפוך את העולם למקום טוב יותר. אם אתם יכולים להגדיל את האימפקט שלכם אפילו באחוז אחד, זה שקול ל-800 שעות של עבודה נוספת.
ראשית, מומלץ לשקול באיזו בעיה אתם רוצים להתמקד. נראה כי כמה מהבעיות המבטיחות ביותר הן פיתוח בטוח של בינה מלאכותית, שיפור מדיניות בטחון ביולוגי (Biosecurity), או עבודה לסיום חקלאות תעשייתית.
לאחר מכן, כדאי לשקול מהי הדרך האפקטיבית ביותר עבורכם לטפל בבעיה. בנקודה זו, שימושי לשקול מספר גישות שונות. ארגונים העובדים על הבעיות הללו בדרך כלל זקוקים לעוד אנליסטים בתחום המדיניות (policy analysts), חוקרים, אנשי תפעול, ומנהלים. אבל כדאי גם לשקול גישות פחות קונבנציונליות, כמו להיות עוזר אישי לאדם בעל השפעה גדולה במיוחד. לבסוף, כדאי לשקול האם יכולה להיות לכם השפעה גדולה יותר על ידי פיתוח קהילה (community building), בשכנוע אנשים אחרים לטפל בבעיה. אתם יכולים לראות כמה מההזדמנויות הטובות ביותר כרגע בלוח העבודות הזה. תפקידים בכירים הם בביקוש גבוה, אך ניתן למצוא שם גם משרות סטודנטים.
אם אתם לא יכולים לעבוד באופן ישיר על בעיות חשובות כרגע, תשקלו לפתח כישורים שמאפשרים לכם לעשות זאת בעתיד, או "להרוויח כדי לתת" - לפתח קריירה רווחית במיוחד ולתרום את רוב המשכורת שלכם.
אבל איזה תפקיד הכי מתאים לכם? כשאתם תורמים לצדקה, התכונות האישיות שלכם לא משפיעות על הערך של התרומה שלכם. אבל כשזה נוגע לבחירת קריירה, ההתאמה האישית שלכם למשרה היא חשובה מאוד. זה לא אומר שאתם צריכים פשוט להקשיב לייעוץ הקריירה הסטנדרטי ו"לעקוב אחרי הלב שלכם". התלהבות ראשונית היא הרבה פחות חשובה ממה שנדמה לכם. מה שכן חשוב הוא מציאת עבודה שתצטיינו בה. הדרך הכי טובה לעשות זאת היא לנסות הרבה אופציות, ולקבל משוב על היכולות שלכם בהן.
80,000 שעות הוא ארגון המוקדש ללעזור לאנשים להבין באיזו קריירה הם יוכלו לתרום הכי הרבה. הם מספקים מדריך לשיקולים החשובים ביותר בבחירת קריירה, וסדרת כלים שעוזרים לאנשים בעלי מוטיבציה לקבל החלטות. הם גם ביצעו מספר רב של סקירות קריירה על פני טווח רחב של תחומים.
עבור הקהילה הישראלית: אם אתם מעוניינים להתייעץ איתנו לגבי מסלול הקריירה שלכם, מלאו את הטופס הבא. אנחנו יודעים לתת הכוונות לקריירה אפקטיבית ככלל בהתאם לעקרונות של 80,000 שעות, ובפרט למסלולי קריירה בארץ.
איזו תרומה?
אחת הדרכים הקלות ביותר בה אדם יכול לשפר את העולם היא על ידי לתרום לארגונים שעובדים על תחומי העשייה החשובים ביותר. תרומות כספיות מאפשרות לארגונים אפקטיביים לעשות יותר, והן משמעותית יותר גמישות מאשר תרומה של זמן (כמו התנדבות).
רובנו לא מבינים עד כמה אנחנו עשירים במונחים יחסיים. אנשים שמרוויחים משכורות מקצועיות במדינות עם הכנסה גבוהה הם בדרך כלל ב-5% הגבוהים ביותר בעולם מבחינת הכנסה. העושר היחסי הזה מייצר הזדמנויות אדירות לשפר את העולם אם משתמשים בו באופן אפקטיבי.
לתרום באופן אפקטיבי
מספר ארגונים בקהילת האלטרואיזם האפקטיבי מחפשים את תחומי העשייה האפקטיביים ביותר לתרום להם, ומגבים את ההמלצות שלהם עם ראיות קפדניות.
אחת הדרכים הקלות ביותר לתרום לעמותות אפקטיביות היא דרך קרנות אלטרואיזם אפקטיבי (שימו לב שזה פרויקט שאנחנו מנהלים, אז אנחנו עלולים להיות מוטים לטובתו!). קרנות א"א מאפשרות לכם לתרום לאחת מבין ארבעה תחומי עשייה מרכזיים. מומחה בתחום העשייה הרלוונטי מחליט איזה ארגון יוכל להשתמש בתרומות הקרן באופן האפקטיבי ביותר. קרנות א"א גם מאפשרות לכם לתרום ישירות למגוון ארגונים מבטיחים.
אולי גם תרצו להסתכל על המחקר המעמיק של GiveWell על עמותות העוסקות בתחום הבריאות והפיתוח הבינלאומי. אתם יכולים לראות את ההמלצות הנוכחיות שלהם כאן.
מקום נוסף לחפש בו מועמדים מבטיחים לתרומות הוא הרשימה הזו של ארגונים שקיבלו מענק מפרויקט הפילנתרופיה הפתוח (Open Philanthropy Project). ה-OPP הוא ארגון נותן מענקים שמשתמש בעקרונות אלטרואיזם אפקטיבי כדי למצוא הזדמנויות נתינה מבטיחות.
התחייבות לתרום
קל לתכנן לתרום כמות משמעותית לצדקה, אך זה יכול להיות קשה לממש את הכוונות האלו. דרך אחת שבה אנחנו יכולים לעזור לעצמנו לעמוד באידאלים שלנו היא להצהיר באופן פומבי על הרצון לתרום.
הצהרת Giving What We Can מבקשת מאנשים לתרום 10% או יותר מהכנסתם לאורך חיים לארגונים שיתרמו באופן האפקטיבי ביותר לעולם. ל-The Life You Can Save יש הצהרה דומה, שמתחילה בתרומה של 1% מההכנסה השנתית, הניתנים לארגונים הנאבקים בהשפעות של עוני קיצוני.
עבור הקהילה הישראלית: אם אתם מעוניינים להתייעץ איתנו לגבי תרומות, מלאו את הטופס הבא.
מעורבות בקהילה
יש כבר קהילה הולכת וגדלה של אנשים שלוקחים את הרעיונות האלה ברצינות, ומוציאים אותם לפועל. מאז 2009, יותר מ-3,000 איש השתתפו בהצהרת Giving What We Can לתרום 10% מהכנסתם לאורך חייהם לארגונים האפקטיביים ביותר, מאות אנשים ביצעו שינויי קריירה רבי-השפעה על בסיס עקרונות אלטרואיזם אפקטיבי, וישנן מעל מאה קהילות אלטרואיזם אפקטיבי מקומיות ברחבי העולם.
עבור הקהילה הישראלית: הקהילה בארץ הולכת וגדלה גם היא. אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו, ולקבל עדכונים על מפגשים ופעילויות חדשות בארץ.
נוקטים בפעולה
אם קיבלתם השראה מהרעיונות של אלטרואיזם אפקטיבי, יש הרבה דברים שתוכלו לעשות:
עבור הקהילה הישראלית: אם אתם מעוניינים לקרוא עוד בעברית, בואו לבלוג שלנו. בנוסף, יש לנו מספר פרויקטים שאנחנו מבצעים בארץ בתיאום עם התנועה העולמית. אם אתם רוצים לקחת חלק בפעילות שלנו בארץ, אתם מוזמנים למלא את הטופס הבא!
קריאה נוספת
זהו המאמר הראשון בסדרה של מאמרים המציגים את רעיונות היסוד של אלטרואיזם אפקטיבי. לחצו כאן על מנת להמשיך לקרוא (באנגלית).