מדריך לתרומה אפקטיבית
בעמוד הזה תוכלו למצוא עקרונות כלליים וטיפים מעשיים לתרומה כספית עם השפעה חברתית מירבית
הקדמה
מטרת המדריך לסייע לתורמים ישראלים (או מי ששוקלים לתרום) במטרה לאפשר תרומה אפקטיבית על פי העקרונות של אלטרואיזם אפקטיבי. המדריך מתמקד אך ורק בתרומה כספית, ואינו נוגע בסוגים אחרים של עשייה חברתית (בפרט בהתנדבות או בקריירה אפקטיבית).
לאורך המדריך ננסה לגעת בנושאים שונים הרלוונטיים לתרומה אפקטיבית, החל ממוטיבציה ועד סוגיות מס. לנוחיותך, חילקנו את המדריך לפרקים באופן שיאפשר לך לקרוא רק את מה שרלוונטי עבורך, אך ניתן גם לקרוא את המדריך כמאמר אחד רציף.
תוכן עניינים
למה לתרום?
נתחיל עם מוטיבציה. אם הגעת למדריך הזה, כנראה שיש לך דעה חיובית על תרומה, אבל עדיין כדאי להבין את מלוא ההשפעה שיש לתרומה כספית.
בין ההשפעות החיוביות של תרומה:
השפעה ישירה: אם השתכנעת שארגון או עמותה מסוימים אפקטיביים, ויכולים להשתמש בכסף נוסף למטרות חשובות, אז די ברור שתרומה יכולה לעשות טוב. גם אם מדובר בסכום צנוע, עדיין אין לזלזל בהשפעה הישירה שיכולה להיות לכסף שלך (עוד על כך בחלק הבא). אחת ממטרות המדריך היא לשכנע אותך שאכן ניתן לייצר השפעה חיובית משמעותית מאוד באמצעות תרומה חכמה, כאשר מספר רב של עמותות שעושות עבודה מצויינת נמצאות במחסור משמעותי של כסף (בהמשך נראה דוגמאות קונקרטיות).
השפעה על התורם: לתרומה השפעה חיובית גם על התורם עצמו. מעבר להרגשה הטובה שלך, תרומה, גם אם צנועה, תגדיל את הסיכויים שלך להמשיך להפגין רוחב לב ולתרום בעתיד (אם וכאשר יהיו לך יותר אמצעים). כמו כן היא עשויה לעזור לך להרגיש חיבור לעשייה של העמותה ולעשייה חברתית בכלל, ובכך להגדיל את הסיכויים שלך למעורבות חברתית גם בדרכים אחרות.
השפעה על מעגלים חברתיים: תרומה של אדם מעלה מאוד את הסיכויים שגם אנשים במעגלים החברתיים שלו, כולל חברים קרובים ובני משפחה, יתרמו גם כן. ברמת המאקרו - היינו מאוד רוצים ליצור אווירה בה תרומה, וספציפית תרומה לעמותות אפקטיביות, היא דבר מקובל בחברה הישראלית.
כמה לתרום?
קודם כל חשוב להגיד שרוב ההשפעות החיוביות שהזכרנו תקפות גם עם סכום תרומה צנוע. בפרט, אין לזלזל בהשפעה של סכומי כסף שנחשבים סמליים במדינות עשירות. למשל, GiveWell מעריכים שהמחיר של הצלת חיי אדם הוא כ-$2,000. כלומר, תרומה של כ-100 ש"ח יכולה לקנות לאדם שנת חיים בריאה נוספת!
וכעת לשאלה היותר קשה - כמה בדיוק לתרום?
בסופו של דבר זו החלטה אינדיבידואלית, ואין לנו יומרות לנקוב בסכום המדויק שיתאים לך באופן אישי. עם זאת, ברצוננו להציע כמה שיקולים.
ראשית, חשוב מאוד לא להגזים. אם עולה לך בראש סכום כסף שעשוי להכניס אותך לקשיים כלכליים, לסכן את העתיד שלך, או לגרום לך ויתורים מאוד קשים בחיים - כנראה שזה יותר מדי. אם זו הפעם הראשונה בה החלטת לשקול באופן סדור את כל עניין התרומות והמקום שהם ממלאים בחיים שלך, מומלץ להתחיל עם סכום קטן יחסית. עם חלוף הזמן ניתן יהיה לבחון את ההשלכות של התרומה וההרגשה האישית שלך, ולבצע התאמות בפעם הבאה.
אם כבר תרמת מספר פעמים בעבר, ואם מצבך הכלכלי טוב ומאפשר זאת, ניתן אחת לתקופה לבצע חישוב מסודר (למשל מדי סוף שנה, בתקופה בה בכל מקרה נדרשים לקבל החלטות כלכליות). במסגרת הזאת, ניתן לראות בתרומות סעיף הוצאות נוסף (מעבר, למשל, לשכר דירה, משכנתא, הוצאות רכב, חוגים לילדים, או חיסכון), והשאלה הופכת להיות מהו סכום הוצאה סביר שניתן לעמוד בו מבלי לסכן מטרות חשובות אחרות בחיים שלך. וכן, זה לחלוטין מוצדק ונכון לקחת בחשבון הכולל גם שאלות של נוחות ומותרות (למשל ארוחות בחוץ ונסיעות לחו"ל, אם זה חשוב לך). אנחנו מאוד מעודדים להימנע מצעדים קיצוניים שיפגעו בהנאה שלך בחיים, ובהתאם ביכולת להתמיד בעשייה ונתינה אלטרואיסטית לאורך זמן.
יש חברים בקהילת אלטרואיזם אפקטיבי שמעודדים את עצמם לתרום באופן קבוע על ידי התחייבות פומבית, כגון התוכנית של Giving What We Can. התוכנית מעודדת תורמים להתחייב לתרומה קבועה (למשל 10% מסך ההכנסות למי שעובד בעבודה קבועה, או 1% לסטודנטים). נכון למועד כתיבת שורות אלה, יותר מ-4,500 איש כבר תרמו דרך התוכנית למעלה ממאה מיליון דולר, והתחייבו לתרום למעלה ממיליארד וחצי דולר במהלך חייהם לעמותות אפקטיביות. נדגיש שוב שמדובר בסטנדרט מאוד גבוה, ולא צריך להירתע מהמספרים הללו או לחשוב שתרומות קטנות יותר הן זניחות. אנחנו סבורים שבריא להתחיל דווקא עם תרומות צנועות.
חשוב להדגיש שההחלטה לתרום, וכמה לתרום, היא אינדיבידואלית, וכקהילה אנחנו מכבדים ומעריכים את ההחלטה האישית של כל אדם. וכפי שצויין, ישנן דרכים אחרות ולא פחות משמעותיות לעשות טוב.
מתי לתרום?
כדאי מאוד לשקול לתרום במרווחי זמן קבועים, נגיד אחת לשנה (זה יכול להיות למשל בסוף השנה, או ביום ההולדת שלך). יתרון משמעותי של תרומה שנתית, ולא לעיתים יותר תכופות, הוא שניתן לפנות לכך את הזמן הנדרש על מנת לקבל החלטות באופן יותר מושכל. כך ניתן גם לשמור על ראש נקי ולחסוך התלבטויות לאורך רוב השנה, ובפרט בכל פעם שאנחנו נתקלים בהזדמנות לנתינה. כאשר נתקלים בעמותה חדשה, למשל, ניתן פשוט להוסיף אותה לרשימת העמותות שברצוננו לשקול, ולחשוב על כך באופן מסודר רק בסוף השנה ביחד עם שאר העמותות, בהקשר המתאים.
שאלה נוספת שעולה לעתים בהקשר הזה היא האם לתרום עכשיו או אחר כך? ניתן להעלות את ההשערה שאולי עדיף לחסוך את הכסף שמרוויחים בהווה, על מנת שנוכל לתרום סכום גבוה יותר בעתיד (למשל על ידי השקעת הכסף בשוק ההון) ובכך לעשות אפילו יותר טוב. לשמחתנו השאלה הזאת נחקרה רבות וכבר נכתב עליה בהרחבה, כולל בתוך קהילת אלטרואיזם אפקטיבי. ניתוח מלא של הסוגיה יחרוג מהיקף המדריך הזה, אבל אנחנו סבורים שעדיף לתרום באופן קבוע. גם אם מדובר בסכום סמלי, אנחנו מעודדים לשקול להתחיל לתרום כבר עכשיו.
למי לתרום?
זוהי ההחלטה המשמעותית ביותר שאנחנו נדרשים לקבל כתורמים. אחד מעמודי התווך של אלטרואיזם אפקטיבי הוא ההכרה בכך שיש הבדלים אובייקטיבים אמיתיים (ומשמעותיים מאוד) בין עמותות שונות מבחינת היכולת שלהן להוציא אל הפועל התערבויות ולשפר את העולם. בתחום הבריאות למשל, העמותות היעילות ביותר בעולם משיגות פי 60 יותר (!) על כל שקל שהן מקבלות מאשר העמותה החציונית. והבדלים דומים קיימים בתחומי עשייה רבים נוספים.
בואו נסקור כמה עמותות אפקטיביות במיוחד בתחומי עשייה שונים. נציין שאם חשוב לך לתרום לעמותות ישראליות בלבד, אנחנו ממליצים לקרוא קודם לכן את הפרק הבא.
בריאות ועוני עולמיים
ארגון GiveWell חוקר וממליץ על עמותות שמוכיחות תוצאות בשטח עם יחס עלות-תועלת גבוה במיוחד בעזרה לאנשים העניים והחלשים ביותר בעולם. מתודולוגיית ההערכה של GiveWell קפדנית מאוד ומסתמכת בין היתר על ניסויים מבוקרים (אותה מתודולוגיה בה משתמשים בניסויים קליניים בתחום הרפואה). בשל סטנדרט העבודה המרשים שלהם, כאשר תורמים לעמותות המומלצות על ידי GiveWell ניתן לדעת ברמת ביטחון מאוד גבוהה מה תהיה ההשפעה של התרומה וכיצד היא תתורגם לשינוי אמיתי (ומשמעותי מאוד) בחייהם של בני אדם.
בין העמותות המומלצות ביותר על ידי GiveWell, וכנראה העמותות האפקטיביות ביותר בעולם, נמנות עמותות כגון Against Malaria Foundation (שמצילה אנשים ממלריה על ידי חלוקה של כילות נגד יתושים, במחיר של 5 דולר לרשת), Deworm the World Initiative (שמשפרת את חייהם של ילדים במדינות עניות באמצעות תרופות נגד תולעי מעיים, במחיר של כחצי דולר בלבד לכל ילד) ו-GiveDirectly (שמחלקת את כספי התרומה באופן ישיר לאנשים העניים ביותר בעולם, ומייצרת בחייהם שינויים חיוביים ארוכי טווח באופן מוכח).
במקום לבחור עמותות ספציפיות, ניתן לתרום דרך GiveWell על מנת שיוכלו לתת מענקים לעמותות היעילות ביותר על פי בחירתם. זו עשויה להיות אפשרות מועדפת לתרומה, משתי סיבות עיקריות. ראשית, כאשר המענק הכספי שהעמותות מקבלות מגיע ישירות מ-GiveWell, זה נותן לעמותות תמריץ מאוד חזק לשתף פעולה עם המחקר ש-GiveWell מבצעים, ובפרט לשים בראש מעייניהם שיקולים של אפקטיביות ושקיפות (וכן לעודד עמותות אחרות לנהוג כך). כמו כן, ייתכן מאוד שהחוקרים ב-GiveWell (שמכירים את עולם הפילנתרופיה מקרוב באופן יומיומי) ידעו יותר טוב מאיתנו בדיוק לאן כדאי לנתב כסף נוסף, תוך התחשבות אופטימלית בחוסרים של העמותות השונות.
אם החלטת לתרום ישירות ל-GiveWell, מומלץ לשקול בחיוב לאפשר להם להשתמש באחוז מסוים מהתרומות (נגיד 10%) לפעילות הפנימית שלהם (בפרט למחקרי העומק שהם מבצעים, שאולי יאפשרו להם בעתיד לזהות עמותות אפילו יותר אפקטיביות).
מניעת סבל של בעלי חיים
באופן דומה ל-GiveWell, הארגון Animal Charity Evaluators מזהה עמותות עם אפקטיביות מוכחת במניעת סבל של בעלי חיים. גם כאן, מומלץ לשקול בחיוב לתרום את הכסף דרכם ולאפשר להם לבחור לאיזה עמותות לחלק את הכסף.
שינוי אקלים ואסונות גלובליים
ארגון Founders Pledge ביצע לאחרונה מחקר הערכה של עמותות שונות שפועלות להפחתת גזי חממה באטמוספירה, וממליץ במיוחד על העמותות The Coalition for Rainforest Nations ו-Clean Air Task Force. ניתוח של הממצאים מלמד, למשל, שתרומה חכמה של 10 ש"ח בלבד יכולה להיות אפקטיבית אפילו יותר משינויים מרחיקי לכת באורח החיים (מבחינת ההשפעה על האטמוספירה).
שינוי אקלים הוא דוגמא לאסון גלובלי שעלול לפגוע בעתיד ארוך הטווח של האנושות באופן אנוש אם לא נתעשת ונשכיל לטפל בו. אך ישנן גם סכנות אחרות. אם ברצונך לתרום לעתיד ארוך הטווח של האנושות באופן יותר רחב, ובפרט לסייע במניעת אסונות גלובליים, ניתן למשל לתרום ל-Long-Term Future EA Fund.
תרומה לקהילת Effective Altruism
קהילות EA ברחבי העולם עוסקות בניתוב משאבים למקומות אפקטיביים יותר. אם לאחר קריאת המדריך הזה בחרת לתרום לעמותה שיש יותר עדויות לקוסט-אפקטיביות שלה (בין אם המלצנו עליה כאן או אם התעמקת בעצמך בעדויות הקיימות לאפקטיביות של עמותה שבחרת לתרום אליה בסופו של דבר), או אם קודם לכן בכלל לא חשבת על המושג של אפקטיביות בהקשר של תרומה, זאת דוגמה מצוינת להשפעה של קהילות EA על הסביבה. לצד ההשפעה על אינדיבידואלים, קהילת הEA הובילה להקמה ולמימון של ארגונים רבים שעוסקים באפקטיביות במגזר השלישי, לדוגמת הארגונים המצוינים כאן. התרומה לאחד מארגונים אלו למעשה משמשת כמכפיל כוח.
אם הבחירה בין תחומי עשייה נראית לך קשה, אנחנו ממליצים לצפות בסרטון קצר שלנו שמציג את המתודולוגיה המקובלת בEA לתעדוף של תחומי עשייה.
שיקולים ורעיונות נוספים לתרומה
אם מעניין אותך לקרוא על שיקולים ורעיונות נוספים לתרומה, מומלץ לבחון את הפוסט המפורט הזה שנכתב על ידי צוות 80,000 שעות.
אם כל מבחר האפשרויות הזה מבלבל אותך, אולי יעזור לך לשאוב השראה מקריאה על החלטות התרומה של חברי הקהילה הישראלית.
אפשרות יצירתית נוספת להפחתת נטל הבחירה היא השתתפות בלוטו תרומות (מוסבר שם בין היתר מדוע השתתפות בלוטו כזה, שאינטואיטיבית עשוי להישמע מוזר, יכולה דווקא להיות החלטה רציונלית והגיונית).
והערה חשובה לסיום: למרות שאנחנו בהחלט ממליצים להשקיע זמן ומחשבה בשאלה לאן לתרום, אם ההתלבטות קשה לך עד כדי כך שהיא מסכנת את עצם ההחלטה שלך לתרום, אולי מוטב בכל זאת להשקיע בזה פחות זמן ואנרגיה. אנחנו באמת סבורים שכל אחת מהאפשרויות שציינו היא בהחלט ראויה בפני עצמה, עם פוטנציאל מאוד גבוה להשפעה חיובית בעולם. במקום אסטרטגיית תרומה מתוחכמת, ניתן פשוט לחלק את סכום התרומה שלך בין כל העמותות שנראות לך.
אם חשוב לי לתרום בארץ?
ישנם ישראלים המעידים על העדפה לתרום לארגונים מקומיים, ומסיבה זו מביעים הסתייגות מתרומה לעמותות המומלצות על ידי אלטרואיזם אפקטיבי (שלרוב אינן ישראליות). אם זה המצב גם במקרה שלך, כדאי קודם לעצור ולשאול את עצמך מהי הסיבה שחשוב לך לתרום דווקא בארץ. אם הסיבה, למשל, היא עניין כספי כגון זיכוי מס הכנסה (סוגיה המפורטת בחלק הבא), אז לדעתנו עדיין עדיף לתרום לעמותות בחו"ל עם אפקטיביות מוכחת, משום שהתרומה של עוד כמה עשרות אחוזים שניתן להרוויח מזיכוי מס בטלה בשישים לעומת ההבדלים בסדרי גודל שיש בין עמותות שונות, ובפרט בין עמותות שנחקרו על ידי גופים כגון GiveWell ונמצאו אפקטיביות לבין עמותות ישראליות שלא עברו את אותה רמת ביקורת.
סיבה אפשרית אחרת להעדיף תרומה מקומית היא הרגשת זיקה ומחויבות לארץ. גם במקרה הזה, שווה לנסות לחדד מה באמת חשוב לך. האם הדבר המהותי עבורך זה שהמוטבים של הסיוע יהיו ישראלים (בבחינת "עניי עירך קודמים"), או שהעמותה והמסייעים יהיו ישראלים. אם החשיבות היא בעיקר מי מקבל את הכסף, ניתן אולי למצוא ארגוני EA שפועלים בארץ. למשל, הארגון The Good Food Institute, שמומלץ על ידי Animal Charity Evaluators, פועל גם בארץ. כמו כן כדאי לזכור שבתחומי עשייה רבים אין ממש חשיבות למיקום הגיאוגרפי של העמותה. כך לרוב המצב למשל בתחום האקלים, סיוע לבעלי חיים, או מניעת אסונות גלובליים. חשוב לציין שגם כאשר העמותה והמוטבים שלה אינם בארץ, תרומה לעמותה על ידי ישראלים עדיין יכולה לעזור, באופן עקיף, לחברה הישראלית. בפרט הגדלת המעורבות של החברה הישראלית בפתרון בעיות גלובליות מהווה נדבך חשוב בחיזוק וטיפוח הקשר בין ישראל לעולם והאופן בו מדינת ישראל נתפשת מבחוץ.
אם לאור כל הטיעונים והשיקולים האלה עדיין חשוב לך לתרום לעמותה ישראלית שמסייעת לישראלים, למרבה הצער אין ברשותנו רשימה של עמותות שאנחנו יכולים להעיד על האפקטיביות שלהן באותה רמת ביטחון כמו עמותות המומלצות על ידי GiveWell. למעשה, בימים אלה אנחנו בעיצומו של פרויקט שנועד בדיוק לענות על הפער הזה, ולבצע מחקר עומק של עמותות בארץ במטרה לאתר עמותות ישראליות עם אפקטיביות מוכחת. אך משום שמדובר בתהליך ארוך ומורכב (בעיקר בשל הצורך בשיתוף פעולה מצד העמותות), אנחנו לא צופים שנוכל לגבש מסקנות מבוססות בעתיד הקרוב (אגב, ביכולתך לסייע לנו על ידי המלצה על עמותות או קישור איתן, בטופס הזה).
כהמלצת ביניים, אנחנו ממליצים להסתכל על עמותות עם תו התקן של "מידות". ארגון מידות מייעץ לעמותות ישראליות ובוחן אספקטים רבים בהתנהלות שלהן המעידים על אפקטיביות והתנהלות תקינה (בפרט הם שמים דגש על שקיפות ונוהל תקין, יכולת תכנון וביצוע, למידה ומדידה, ומקצועיות של הצוות וההנהלה). חשוב לציין שאופן ההערכה של ארגון מידות שונה משמעותית מזה של GiveWell. בעוד GiveWell מעריכים עמותות על פי ההשפעה המוכחת שלהן בשטח, ארגון מידות מסתפק בעיקר במדדים עקיפים. עם זאת, אנחנו בהחלט סבורים שפעילות ההערכה של מידות היא בעלת ערך רב. בנוסף לכ-200 עמותות בעלות תו התקן, מידות מפרסמת אחת לשנה רשימה מצומצמת יותר של עמותות בולטות במיוחד הזוכות בתחרות "אות האפקטיביות לעשייה חברתית" (ראו למשל את הזוכות בשנים 2016 ו-2017).
עמותה ספציפית שאנחנו ממליצים לשקול בחיוב (למרות שעדיין אין ברשותנו את היקף הנתונים הדרוש על מנת לבצע הערכת אפקטיביות מלאה של הפעילות שלה) היא ארגון לתת הפועל לחלוקת מזון לנזקקים במטרה למגר אי-ביטחון תזונתי בארץ. הסיבה העיקרית שאנחנו מביעים אופטימיות ביחס לעמותה הספציפית הזאת היא רמת השקיפות והמדידה העצמית שלהם, שהיא מאוד חריגה לטובה בנוף הפילנתרופיה בארץ (ראו למשל את הדו"ח המילולי שלהם לשנת 2018).
אם מעניין אותך לשמוע יותר לעומק על עשייה חברתית בארץ בהקשרי אלטרואיזם אפקטיבי, אנחנו ממליצים לצפות בהרצאה של סלע נבו במפגש החודשי שלנו שעסק בעשיה חברתית אפקטיבית בישראל.
איך לתרום? (ולקבל זיכוי מס)
חיסרון קטן של תרומה לעמותות האפקטיביות ביותר שהזכרנו הוא שהן לא מוכרות לצורך זיכוי מס בארץ. זהו מצב מצער שאנחנו פועלים לשנות, אך לצערנו מדובר בתהליך ארוך שכולל הרבה מאוד פרוצדורות בירוקרטיות, ואנחנו לא צופים שהמצב המשפטי בארץ ישתנה בשנה הקרובה.
בינתיים ישנם פתרונות חלקיים (שמיד נציין), אך לפני כן, חשוב להגיד שבאופן עקרוני, אפילו אם תרומה לעמותות הכי אפקטיביות פירושה אובדן מלא של כל זיכוי המס, אנחנו עדיין סבורים שמדובר בהחלטה הנכונה. כפי שציינו, עמותות נבדלות במידת האפקטיביות שלהן בסדרי גודל רבים, כאשר ההבדל בין העמותות האפקטיביות ביותר לעמותות ממוצעות הוא גדול בהרבה מכמה עשרות האחוזים שזיכוי מס מקנה. לכן, תרומה לעמותה אפקטיבית בחו"ל ללא זיכוי מס עדיין תשיג תשואה חברתית גבוהה בהרבה מתרומה לעמותה בארץ מוכרת במס ללא אפקטיביות מוכחת.
וכעת לפתרון חלקי לסוגיית המס. לכל מי שתורם בארץ אנחנו ממליצים להשתמש בפלטפורמת Donation Swap שמאפשרת לתורמים מקהילת Effective Altruism במדינות שונות לשתף פעולה על מנת לייעל את התרומה שלהם בהתאם לחוקי המס באותן מדינות. העיקרון של הפלטפורמה פשוט: תורמת ישראלית שמעוניינת לתרום לעמותה אפקטיבית (נגיד Against Malaria Foundation) תצוות לתורם במדינה אחרת (נגיד אוסטרליה) שמעוניין לתרום לעמותה שלא מוכרת לצרכי מס במדינה שלו (נגיד 80,000 שעות). התורמת הישראלית והתורם האוסטרלי יתחלפו בתרומות שלהם, מה שיאפשר לתרומה ל-AMF לקבל זיכוי מס באוסטרליה ובכך להגדיל את סך ההשפעה החיובית של התרומות. אמנם התרומה של התורמת הישראלית (ל-80,000 שעות בדוגמא שלנו) עדיין לא תשיג זיכוי מס, אך זה היה בכל מקרה המצב גם ללא ההחלפה, ולפחות אחת התרומות תהנה כעת מזיכוי. אגב, משום שמדינת ישראל לא מכירה באף עמותת EA, באופן אירוני זה דווקא הופך תורמים ישראלים לאטרקטיביים במיוחד ב-Donation Swap, וקל מאוד לישראלים למצוא החלפות בפלטפורמה. כל תורם בעולם שמעוניין לתרום לעמותה שאינה מוכרת למס באף מדינה (יש מספר עמותות כאלה) יכול באופן אוטומטי להתחלף עם תורם ישראלי שבכל מקרה לא יקבל זיכוי מס, אבל לפחות עשוי להיות מעוניין לתרום לעמותה שמקבלת זיכוי באותה מדינה אחרת. באופן זה תורמים ישראלים הם סוג של ג'וקר מבחינת Donation Swap.
מניסיון, תרומה דרך Donation Swap עובדת מעולה, והמענה והיחס האנושי מצויינים.
טיפ קטן: לאחר החיבור לתורם אחר דרך Donation Swap, לפני שמבצעים את התרומה כפי שסוכם, מומלץ מאוד לדבר עם אותו תורם (אפשר לשלוח לו אימייל ולהציע לקבוע שיחת סקייפ). היכרות אישית עם התורם והמוטיבציה שלו לתרום לעמותה שהוא בחר יעזרו לך להרגיש טוב יותר עם החלפת התרומה, וזו גם הזדמנות מצויינת לפגוש ולהכיר אנשים טובים ממדינות אחרות שרוצים, בדיוק כמוך, לשפר את העולם מתוך אמונה בעקרונות של אלטרואיזם אפקטיבי. כמו כל שיחת היכרות, ניתן להתחיל בהתעניינות כללית באדם שמולך, כאשר הפלטפורמה של Donation Swap מאפשרת הכרות גם דרך החוויה המשותפת שלכם (ניתן למשל לשאול מדוע הוא בחר לתרום דווקא לאותה עמותה, או איך הוא הכיר ונעשה מעורב עם אלטרואיזם אקטיבי, ומשם יהיה קל לשיחה לזרום באופן טבעי).
עם מי אפשר להתייעץ?
איתנו! אנחנו מייעצים לתורמים, גדולים וקטנים, איך לתרום בצורה אפקטיבית יותר. מלאו את טופס ההתייעצות ונחזור אליכם בהקדם האפשרי.
גם אם כבר תרמת או החלטת לאן ברצונך לתרום, נשמח לשמוע על התרומה שלך דרך הטופס (אנחנו מעוניינים לגבש תמונת מצב על התרומות של חברי הקהילה שלנו).
נספח: פירוט תרומות של חברי הקהילה
ביקשנו ממספר חברי קהילה לספר על התרומות שלהם בשנה האחרונה, ומה היו השיקולים שלהם, במטרה לאפשר חשיפה לאפשרויות שונות במתן תרומה ולעורר שיח מפרה בין חברי הקהילה.